היא הייתה על צלע הר כאשר גילתה כלבפיטבול בן שנתיים שוכב ליד שביל חצץ.
הכלב היה במצוקה גדולה, הוא שכב ללא תזוזה ואנדי כמעט נתקלה בו ומעדה.
לפי צער בעלי חיים אריזונה, אנדי נתנה לכלב מים. היא מיד הבינה שהוא זקוק לעזרה, שהוא היה פצוע ותשוש.
"אמא החזיקה אותו על הידיים, ואז הוא הסתכל עלי, ואני חשבתי, 'הוא הולך לנשוך אותי?' ",אמרה ג'סי, בתה של אנדי.
אבל כאשר ג'סי הסתכלה לתוך עיניו של הכלב, היא הבינה שיש שם רק הכרת תודה, בגלל שלמישהו היה אכפת ממנו כדי לעצור ולעזור לו.
"ידעתי, פשוט ידעתי שהוא כלב טוב", אמרה ג'סי.
אמא אנדי סחבה את הכלב ששוקל 25 ק"ג במורד ההר, מרחק של כ 800 מטרים.
היא לקחה את הכלב הפצוע המאוד לבית המחסה של צער בעלי חיים אריזונה.
"חשבתי שלעולם לא אראה אותו שוב", אמרה ג'סי, והמשיכה:
"ידעתי שהוא בידיים טובות, אבל עדיין הייתי עצובה".
כשהוטרינרים בדקו אותו, הם גילו דבר מזעזע.
בבטן של הכלב היה פצע פתוח, ושברי כדור של אקדח בגב של הכלב. הוטרינרים מצאו את הכדור באמצע הגרון של הכלב. היה ברור שמישהו ניסה לחסל את הכלב ולהשאיר אותו למות בהר.
אבל הודות לאנדי וג'סי הכלב זכה להזדמנות נוספת לחיים. היום קוראים לכלב הפיטבול אלייז'ה, ולסיפור שלו יש סוף טוב ושמח.
אלייז'ה אומץ על ידי המשפחה שמצאה אותו.
"לאמא יש כלב, לאבא יש כלב, לי יש כלב", אמרה ג'סי.
"אלייז'ה הוא הכלב של המשפחה, בגלל שהוא מיוחד".
צער בעלי חיים אריזונה אומרים שכלבי פיטבול הם גזע 'שלא מבינים אותו'.
"אנדי, שלא הייתה בטוח לגבי הגזע הזה ראתה איזה חוסן נפשי ולב טוב יש לגזע הזה", הם אמרו בהודעה לתקשורת.
"הסיפור של אלייז'ה מראה את הטוב שיש באנשים ובפיטבולים ומזכיר לכולנו שצריך להסתכל על כלבי פיטבול באור שונה".
אין זה נפלא לדעת שישנם אוהבי חיות אמיתיים שמביאים אור לעולם שלנו, למרות כל החשיכה.
היום ג'סי ואלייז'ה הם חברים הכי טובים! כל כך כיף לדעת שעדיין יש אנשים טובים בעולם. בבקשה שתפו את הסיפור אם גם אתם חושבים שלכל כלב מגיע בית אוהב!