למרות היופי המרהיב שלהם והקרבה שלהם לכלבים, כולם יודעים שאסור לשחק עם זאבים. אז כאשר צלם הטבע ניק ג'אנס וכלב הלברדור שלו נתקלו בזאב מאחורי ביתם, האדרנלין החל לזרום.
כשהזאב התקרב ללברדור, ניק יכל רק לעמוד ללא תזוזה ולצפות. אבל מה שהוא לא ידע, באותו יום חורף קר, זה שהמפגש המדהים הזה היה תחילתו של מערכת יחסים מנוגדת לכל היגיון - ולמעשה שינתה את כל הקהילה.
במהלך חורף של שנת 2003, זאב שחור ענקי התקרב לעיר ג'ונו, אלסקה. אך הזאב לא חשף שיניו ונהם באגרסיביות. במקום, היה נראה שהוא מחפש חברה. הצלם ניק ג'אנס ישב במרפסת ביתו כאשר ראה את הזאב בפעם הראשונה. ולמרות הסכנה, כלב הלברדור של ניק רצה לפגוש את האורח.
ניק, שצילם ועקב אחרי זאבים במשך שנים, מיד ידע שזה זאב שחי בטבע. אז הוא היה בשוק כאשר כלב הלברדור שלו החל לפתע לשחק איתו. הוא מיהר לקחת את המצלמה, והחל לתעד את הרגע המדהים.
אחרי כמה זמן הזאב חזר לתוך היער, אך לא עבר זמן רב עד שהוא חזר שוב. הזאב היה מגיע לביתו של ניק לברך אותו לפעמים אפילו רץ אחרי ניק כאשר זה עשה סקי. והזאב תמיד היה עדין, אמר ניק.
"הזאב היה רגוע וסבלני מהתחלה, כאילו נפל מהשמיים כמו חד קרן", אמר הצלם לנשיונל ג'אוגרפיק.
השנים חלפו וניק בילה זמן רב בתיעוד הזאב. בסוף הוא נתן לו את השם רומיאו. בהתחלה, רבים מתושבי העיירה הקטנה לא בטחו ברומיאו, אך מהר מאוד הבינו שהזאב הזה אינו דומה לאחרים.
מהר מאוד כולם הכירו את רומיאו. אנשים לקחו את הכלבים שלהם לפארק המקומי כדי שהם יוכלו לפגוש את רומיאו. מעולם לא הייתה תקרית אחת עם הזאב.
לא רק שרומיאו הכיר חברים כלבים חדשים בעיר ג'ונו, לפעמים הוא אפילו שיחק עם בני האדם.
"הזאב היה מביא צעצועים שהחביא. פעם אחת הוא הביא ספוג. רומיאו היה מרים אותו ומהיא אותו לחבר שלי, הארי, כדי שיזרוק לו אותו. ההתנהגות שלו הייתה כמו ההתנהגות שאנו רואים בכלבים", אמר ניק.
"הדבר המדהים היה ההבנה של רומיאו. זו לא הייתה רק ההבנה והסבלנות שלה. זה היה שילוב שלנו, שלו ושל הכלבים. היינו שלושה מינים שמבינים איך להסתדר אחד עם השני בהרמוניה. והצלחנו", הוסיף ניק.
רומיאו חי בפאתי העיירה ג'ונו במשך 6 שנים. הוא הפך לשגריר של הטבע וסמל של הקהילה כולה.
"הוא היה זאב בר טהור. הוא לא היה חיית מחמד ששוחררה, כפי שחלק חשבו, מכיוון שאם היה, הוא היה ניגש אלינו ומבקש מזון. הוא היה עצמאי, ובא כשהתחשק לו. לפעמים נעלם במשך שבועות. היה ברור שהוא צד את האוכל שלו בכישרון רב", הסביר ניק.
אחרי 6 שנים, זמנו של רומיאו בקהילה הסתיים. הוא נפטר בשנת 2010, אך התושבים לעולם לא ישכחו איך הוא שינה את העיירה.
"תוחלת החיים של זאב בטבע היא שלוש שנים. רומיאו כבר היה זאב בוגר שהופיע לראשונה, ואז חי עוד יותר מ 6 שנים. אז הוא היה לפחות בן 8 כשנפטר", אמר ניק.
זמן קצר אחרי שרומיאו נפטר, העיירה ג'ונו הקימה עבורו קיר זיכרון. האנדרטה נמצאת ליד האגם בו רומיאו היה מסתובב. איזו מחווה נפלאה!
העובדה ששלושה מינים שונים הצליחו לחיות יחד בכזו הרמוניה בהחלט מעוררת השראה. זה מראה לנו כמה העולם והטבע יכולים להיות נפלאים.
