וכך בדיוק הרגיש ניק אבוט כאשר ראה פוסט בפייסבוק המבקש למצוא בית קבוע לכלב לברדור מעורב בשם אמרסון.
"מיד נמשכתי אליו בגלל שיש לנו דברים משותפים", אמר אבוט בן ה 31. "הרגשתי שאני יכול להבין אותו".
בגיל שישה שבועות בלבד הוא הוצא מכלבייה והועבר לעמותה, בה הכלבים עוברים לאומנות שונות. שלא כמו האחים שלו, החיים של אמרסון לא היו קלים. הוא סבל מהתקפים, ואובחן עם פרוו - מחלה מדבקת ביותר.
למרבה המזל, הוא שרד. אך היה דבר נוסף שהוטרינרים הבחינו לגביו - הוא סבל מאובדן שמיעה חלקי.
"זה לא נותן לו להפריע לו בכלל, הוא גור רגיל כמו כולם", אמרה לינדזי פאוורס מנהלת העמותה.
זמן קצר אחר כך אמרסון הועמד לאימוץ, ופאוורס אמרה שהייתה בקשת אימוץ אחת שבלטה מעל כולן.
בבקשה היה רשום: "אני חירש גם ואני מרגיש שיהיה לנו חיבור טוב".
הבקשה הזו הייתה שייכת לניק אבוט, ולא לקח זמן רב לפני שפאוורס יצרה עמו קשר וארגנה מפגש בין השניים.
"מיד כשנכנסתי בדלת הוא ניגש אלי, התיישב על הרגליים שלי ונשאר שם", אמר אבוט. "אז אפשר היה לראות שהוא בחר בי. וידעתי באותו הרגע שנסתדר ונבין אחד את השני".
הם נועדו להיות יחד.
מאז שאימץ את אמרסון, אבוט אימן את הגור להכיר את כל הפקודות הרגילות - בעזרת שפת הסימנים.
אמרסון יודע לשבת, ארצה, להישאר במקום, ופקודות נוספות.
ריצ'ל אבוט, אמו של ניק, מכנה את מערכת היחסים של בנה עם הכלב 'מדהימה', כשהיא מציינת שהם 'נועדו אחד לשני'.
"בכל פעם שהם ביחד, אמרסון תמיד מוצא דרך להישען על ניק", היא אמרה.
מאז שאימץ את אמרסון, ניק הקים עמודאינסטגרם שם הוא מעלה פוסטים על 'שני בנים חירשים וההרפתקאות שלהם'.
"זה ללא ספק יהיה אחד מסיפורי האימוץ האהובים עלינו אי פעם",כתבו בעמותה. "זה יהיה הסיפור שנספר לאנשים כשהם ישאלו 'איך אפשר לאמץ כלב כזה?', לשאלה הזו יש תשובות רבות, אך הקלה ביותר היא אהבה". החיים של אמרסון החלו בצורה לא קלה וכשכל האחים שלו אומצו, נראה שהמזל הרע שלו עומד להימשך. אם לא מישהו כמו ניק, שראה בו משהו שאחרים לא ראו, מי יודע מה היה קורה לגור המתוק הזה. שתפו את הסיפור הנפלא של השניים והגבירו את המודעות לכך שלכל בעל חיים מגיעה הזדמנות, לא משנה מאיזו מוגבלות הוא סובל.
