כמחווה נפלאה לאהבה שהן חלקו, סו כתבה מכתב פתוח לפיקל והעלתה אותו לרשת. היא פתחה את המכתב עם הפסקה למעלה. היא מתארת את הכאב בידיעה שאתה צריך להיפרד מהחבר הכי טוב שלך.
Beginning PassBack for Ad unit Isradog_Web_InArticle_Top_300X250 ### size: [[300,250]] End Passback סו ממשיכה וכותבת:"בכיתי עד שהרגשתי שהעור שלי נשרף ועד שלאוזניים שלי נמאס מהצליל הזה".
היא מבהירה שהמכתב הוא לא הספד. למעשה, היא נזכרת בצורה הומוריסטית בכל המעללים שהכלבה שלה עשתה במהלך השנים."אכלת כל עטיפה של דיסק שהייתה בבית רק בשביל הכיף. לעסת כבלים של מכשירי חשמל ושל הטלפון". "כבוגרת, סיימת בהצלחה את קורס אכילת האוכל שבמקרר, ואת האוכל של הפיקניק, גנבת גלידה מפיהם של תינוקות, קפצת על שולחנות חג עם פודינג ועוגות, והלכת דרכם בעליזות, שואפת כל מה שנקלע לדרכך. הקאת על כל דבר איכותי שאי פעם היה לי".
סו גם מביעה את הכעס על כך שעברו שבועות עד שהיא גילתה שפיקל חולה, ושהמאמצים שלה להציל אותה נכשלו."אבל חשבתי שאני אוכל להציל אותך. באמת חשבתי שאני אוכל. מעולם לא חשבתי שמשהו חי כמוך יוכל אי פעם להיכנע למשהו רגיל כמו המוות. אחרי הכל, איך יתכן שהיית חולה אם רצת, קפצת ושיחקת, יום אחרי יום אחרי יום".
אבל היה רגע בו היא ידעה שזה לא יוכל להימשך."ואז, הבנתי את זה. עשית את כל זה למעני. משכת את עצמך אל תוך האור, בכל בוקר, בשבילי. הכל. בשבילי. ועד כמה שהאהבה שלי הייתה עזה ורכושנית, לא יכולתי לתת לך לעשות את זה יותר".
למרות העצב והדיכאון, סו ממשיכה את המכתב עם הומור."היית המנוע של החיים שלי, המטרונום היומי שלי. הכל וכולם זזו לפי הקצב שאת קבעת. איזה כישרון. התעוררתי לגירוד העדין שלך על הדלת (הוא לא היה עדין, הוא היה מחריד, והרסת כל דלת בכל בית שגרנו בו - אני רק מנסה לגרום לך להישמע נחמדה). "
היא מסיימת את המכתב כשהיא מודה לפיקל שהיא תמיד תמכה בה ועם תיאור האהבה לכלבה שלה."האהבה שלי אלייך ממלאת את החלל שמילים לא יכולות למלא".
